תוכנת סריקה מרכיבה בזמן אמת מודל תלת-ממדי מתמונות שנכנסות עשרות פעמים בשנייה — זה עומס חישובי כבד, לא עיבוד תמלילים. אם המחשב לא עומד בקצב, מה שקורה בפועל זה עיכוב, קפיצות בתמונה, ולפעמים קריסה באמצע סריקה על מטופל. לכן כדאי לבדוק את המפרט לפני שקונים, לא אחרי.
מה בעצם קובע את הביצועים
כרטיס המסך (GPU) הוא בדרך כלל הצוואר בקבוק — עיבוד הענן של נקודות הסריקה למשטח תלת-ממדי חלק נשען עליו יותר מאשר על המעבד. כמות הזיכרון (RAM) משפיעה כמה הסריקה נשארת חלקה כשמצטבר מודל גדול, ודור המעבד קובע כמה מהר המערכת בכלל מגיבה. יצרנים שונים דורשים מפרטים שונים, ולכן אי אפשר לדבר על "מחשב שמתאים לסורק" באופן כללי — צריך לבדוק את הדרישות של הדגם הספציפי שבודקים.
מרפאות שעובדות על Mac
כאן ההבדלים בין יצרנים גדולים במיוחד, ושווה להבין שיש למעשה שלוש קטגוריות ולא שתיים: יצרנים עם תמיכת macOS רשמית ונטיבית, יצרנים שדורשים Windows מותקן בתוך Mac (למשל דרך Boot Camp או מכונה וירטואלית) — שזה בפועל מחשב ווינדוס לכל דבר, רק על חומרה של אפל — ויצרנים שפשוט לא תומכים ב-Mac בכלל. ההבדל בין הקטגוריה הראשונה לשנייה לא נראה בעלון השיווקי, אבל הוא ענק בתפעול היומיומי: עדכוני מערכת, תאימות עם תוכנות אחרות במרפאה, וקצב עבודה. אם המרפאה כבר על Mac, שווה לשאול את המפיץ במפורש איזו משלוש
הקטגוריות רלוונטית לדגם שמדברים עליו.
אם כבר יש מחשב במרפאה
לא כדאי להסתמך על תחושת בטן של "המחשב שלנו חדש, זה יהיה בסדר". כדאי לפתוח את מנהל המשימות (Windows) או "אודות המחשב הזה" (Mac), לרשום את דגם כרטיס המסך, כמות הזיכרון, ודגם המעבד, ולשלוח את זה למפיץ לפני החתימה עם השאלה הפשוטה: "האם המחשב הזה עומד בדרישות?" תשובה ברורה בכתב, לא הבטחה בעל פה, היא מה ששווה לשמור. אם אין מחשב מתאים, שווה לבקש הצעת מחיר למחשב כחלק מהעסקה — לא כהפתעה אחרי שהסורק כבר הגיע.